עיצוב, אבזור וסגנון

למרות שמיצובישי האנטר הוא מוותיקי הטנדרים, העיצוב שלו ממשיך להיות בולט לטובה. זהו כלי הרכב היחיד כאן שנהנה מעיצוב חטוב ומדויק, שאינו מסתפק בפנייה אל הלקוחות באמצעות עיצוב מאצ’ואיסטי. גם בתוך תא הנוסעים ניכר עיצוב נעים, כמעט מיוחד, אבל כאן לא הלכו עד הסוף עם הקו הייחודי של העיצוב החיצוני. פנים ההאנטר נעים ואלגנטי.

ההאנטר בעל ההנעה הכפולה מוצע בשלוש רמות גימור – ידנית בסיסית שמציעה דיפרנציאל מרכזי ואחורי, אבל רק 2 כריות אוויר ולא הרבה מעבר לזה, גרסת ביניים שמוסיפה אופציה להגברת כוח המנוע, חישוקים קלים, פנסי ערפל וגם ציפוי עור להגה ולידית ההילוכים, וגרסת על בשם “דקאר”, שבה מוצעות 6 כריות אוויר וגם בקרת אקלים, בקרת שיוט, מערכת קול מקורית ועוד. ההאנטר הוא היחיד במבחן שמציע אבזר ייחודי: פתיחה חשמלית לחלון הפנים החמישי – זה שנמצא מאחורי היושבים בשורת הנוסעים, ומאפשר גישה מהירה לתיקים בארגז.

איכות החומרים וההרכבה בהאנטר אינה אחידה. בדרך כלל היא אינה מרשימה לטובה, עם רכיבי פלסטיק שאינם מתיישבים כראוי לצד שכניהם, אבל פה ושם ישנם רכיבים של איכות מתפרצת…

 
feb-comp-mitsubishi-inside2
 

נוחות, שימושיות ומרווח

תנוחת הנהיגה במיצובישי האנטר אינה מושלמת. הראות ממושב הנהג די טובה, אבל המושב עצמו אינו מאוד נוח. עם זאת, התמיכה שלו לגוף משובחת והמרחב לנהג טוב.

בשורת המושבים האחורית המרחב לרגליים מצוין לנוסעים מבוגרים, אבל שלושה שיישבו ביחד לא ייהנו ממרווח כתפיים טוב. היושב במושב האמצעי מאחור יסבול מנוכחותה של משענת יד מתקפלת בגב המושב שלו.

תא הכפפות בהאנטר מאסיבי מאוד ואבל קטן. בדלתות ישנם תאי אחסון מצוינים ולצידם יישרתו את הנהג כמה תאים קטנים נוספים. בתחום הנדסת האנוש, חסרו לנו על ההגה כפתורים לשליטה על מערכת הקול, שבעצמה ממוקמת מעט נמוך מדי בחזית תא הנהג. מלבד ההערות הללו – הנדסת האנוש פשוטה וטובה.

מיצובישי האנטר התגלה כטנדר שמספק רמת נוחות די טובה – גם אם לא מצטיינת. בסביבה העירונית מתנדנדים קצת בין המהמורות, אבל רמת הסינון הכללית טובה. מחוץ לעיר המצב משתפר והטנדר נעים לנסיעה ואינו רוכן הרבה.

 

מנוע, ביצועים והתנהגות כביש

למרות שעל הנייר מיצובישי האנטר הוא כמעט הטנדר החזק ביותר במבחן, המנוע שלו לא היה חזק באופן יוצא דופן. לטובתו נציין את מערכת ההנעה הכפולה (“סופר סלקט”) שמנתחת טוב יותר מרוב המערכות המתחרות את צרכי נהג הכביש ובוררת את אופי העברת הכוח לגלגלים, בהתאם לתנאי האחיזה.

ברמת ההתנהגות, ההאנטר היה מהנה פחות אפילו מחבריו הטנדרים, שאין להם שום יומרת הנאה מנהיגה. הסיבה היא שהטנדר של מיצובישי מספק תחושה של נהיגה – אפילו רכיבה על גבי רכב מאסיבי, חסון וגבוה, ופחות נהיגה בקרביו של קרוסאובר בטעם משפחתי – כמו כמה מחבריו.

צריכת הדלק של מיצובישי האנטר היתה במקום טוב באמצע – 8.3 ק”מ לליטר בממוצע במהלך יום המבחן המאומץ.

 
feb-comp-mitsubishi-inside
 

שטח ויכולת העמסה

כושר ההעמסה של מיצובישי האנטר ממוצע יחסית לקבוצה והוא מאפשר נשיאה של 825 ק”ג על גבו. אורכו הרב של המרכב ביחד עם רוחב נאה סיפקו שטח רצפה מכובד, אם כי המרחק בין בתי הגלגלים היה הקטן ביותר, דבר שעשוי לפגום בנשיאת מטען רחב. דרך דלת הארגז העמידה הנגישות אליו נהדרת.

העמידות הרבה של מיצובישי האנטר סייעה לנהגיו לצלוח את תנאי השטח המורכבים. עם זאת, מרווח הגחון המינימלי ותחושת הנהיגה המנותקת, יחסית, פגמו מעט בתחושת השליטה ברכב. בנסיעת שבילים מהירה סיפק הטנדר יציבות כיוונית טובה.

 

פתיח    איסוזו די מקס    טויוטה היילקס    סאנגיונג אקטיון ספורטס    פולקסווגן אמארוק    סיכום

 

חזרה לעמוד הקודם