מאת: אסף בר-שי

צילומים: מת’יו דויל

השתתפו במבחן: נועם ריין, עזרי לוי, אלון גורן, עומר דוידי

 

יש מי שרואה בטנדר כלי רכב אידיאלי: הוא מסוגל להסיע חמש נפשות, לקחת אותם בנסיעה עירונית או בינעירונית, לרדת לנסיעה מאתגרת – אפילו טכנית – בשטח וגם לשאת על הדרך משקל רב על הגב. הבעיה היא שלכלבויניקיות הזאת יש מחירים: האופן שבו הוא נוסע על הכביש אינו מתחרה ברצינות במכוניות כביש טובות – לא כל שכן בנוחות הנסיעה למשפחה. הוא נוסע היטב בשטח, אבל אינו מתחרה בכמה רכבי שטח מעולים, שעולים לעתים הרבה פחות ממנו, וכדי להכביד עוד יותר – הממדים שלו מקשים על נהגו למצוא חניה בקלות בסביבה העירונית. בסופו של דבר, טנדר מתאים למי שבאמת צריך את האיכויות המיוחדות שלו – יכולת נשיאת מטען רציני לכל מקום (כמעט), ומושב אחורי שיביא אל אתר העבודה, עם הציוד, גם את הידיים העובדות.

בישראל נמכרים כיום כמה טנדרים כמו אלה שהגיעו למבחן (“טנדרי 1 טון”), אבל מצבם אינו פשוט. אחרי הפגיעה בהטבות המס מהם נהנו – נעשו הטנדרים האלה משתלמים הרבה פחות מחבריהם האמריקאים הגדולים – שברולט סילבראדו, פורד F וראם. ובכל זאת, מי שמחפש את היכולות האלה בלי להסתובב עם מפלץ באורך שישה מטרים ועם מנוע אדיר שצורך את האנרגיה שלו בהתאם – בכל זאת מתעניין בתחום.

אל המבחן שלנו הגיעו חמישה טנדרים מוכרים. השם הצעיר ביותר בסביבה הוא פולקסוואגן אמארוק – כניסה בת השנים האחרונות של פולקסוואגן לתחום שבו חיים כבר שנים המתחרים האחרים: איסוזו D מקס, רב המכר המקומי בתחום, טויוטה היילקס ששמו הולך לפניו כרכב עמיד עד כדי שימוש נרחב בארגוני טרור ובמכרות תת קרקעיים, מיצובישי האנטר שנהנה מעיצוב בלתי שגרתי בתחום וסאנגיונג אקטיון ספורטס, שמבוסס על קרוסאובר רך (סאנגיונג אקטיון) ולא נבנה מיסודו כטנדר.

את הכלים הללו לקחנו למבחן מפרך שכלל נסיעות עירוניות ובינעירוניות, איטיות ומהירויות, וגם קטע מאתגר של נסיעה בשטח. המסקנות שלנו? בעמודי המבחן שלפניכם.

 

איסוזו די מקס    טויוטה היילקס    מיצובישי האנטר    סאנגיונג אקטיון ספורטס    פולקסווגן אמארוק    סיכום

 
 

חזרה לעמוד הקודם