שר התחבורה מצפה מהיבואנים לקחת אחריות, איגוד היבואנים מתלונן על קשיים – ובין לבין היו גם טכנולוגיות מתקדמות כחול לבן. וגם: מי נבחרה כמכונית השנה?

מאת: נועם ריין
צילומים: פלג אלקלעי

מעל 600 מבכירי ענף הרכב התכנסו היום (ד’) במרכז הכנסים אווניו בקריית שדה התעופה, ובהם בכירי משרד התחבורה, יבואני הרכב, מנהלי חברות טכנולוגיות בענף, קציני רכב ומנהלי תחבורה בארגונים גדולים, עיתונאי רכב ועוד. הועידה הופקה זו השנה החמישית על ידי “מידע כנסים”, בסיועו של יו”ר פורום נוהגים היי-טק נועם קום. את הכנס הנחה בועז קורפל, כתב ערוץ הספורט.

שר התחבורה: “החלום שלי זה לראות יבואן עקיף שמתחרה ביבואן ישיר על אותם דגמים”

על פי הנקבע בחוק רישוי שירותי רכב, המאפשר ליבואנים עקיפים להתחרות ביבואני הרכב הגדולים והותיקים, הציפיה היא – לדברי השר – שיבואנים חדשים יוכלו לייבא דגמים נפוצים ולהתחרות ביבואני הרכב הותיקים בזירה שלהם.

עוד אמר השר כץ כי על יבואני הרכב לא להסתפק במערכות הבטיחות המותקנות בישראל, ובראשן מובילאיי, אלא עליהם לפעול באופן וולנטרי ולספק מערכות מקוריות ואקטיביות מיצרני הרכב. על אף שהטבת המס מוענקת גם לאלו שמסתפקים במערכות ההתראה המקומיות, השר ציין כי אין בכוונתו לחייב את היבואנים להשקיע במערכות מקוריות הקיימות בעולם. מעבר להטלת האחריות על יבואני הרכב, ציין השר כי הבטיחות בכבישים מוטלת גם לפתחם של משרדי הממשלה השונים: “על משרד החינוך להתמקד בחינוך תעבורתי, משרד המשפטים צריך לקצר את התור בבתי הדין לתעבורה והמשרד לבטחון פנים צריך להגביר את האכיפה בכבישים”.

מכונית השנה 2016 הוכרזה במסגרת הועידה

זו השנה השלישית בה עורך אתר iCar את משאל עיתונאי הרכב לבחירת מכונית השנה, והשנה הראשונה בה נערך טקס חלוקת פרסים לזוכות במסגרת ועידת הרכב השנתית. את הטקס הנחה כתב ערוץ הספורט בועז קורפל, והזוכים בקטגוריות השונות קיבלו פרסים ותעודות מטעם אתר iCar, מארגנת הועידה חברת “מידע כנסים”, ונציגי ציי הרכב – פורום נוהגים היי טק וארגון מנהלי תחבורה.

39 עיתונאי רכב מנוסים נענו לאתגר, והשתתפו במשאל ענק לבחירת “מכונית השנה”. כתבי רכב מדה-מרקר, אתר וואלה!, ערוץ הספורט, ערוץ 10, מקור ראשון, ממגזיני הווה ועבר ומאינספור אתרי אינטרנט בתחום הרכב ענו על השאלון המקיף שהצגנו בפניהם, ובחרו את המכוניות המצטיינות לשנת 2016.

dsc_2037

הבחירה נעשתה בשני מישורים. בכל אחת מ-12 הקטגוריות השונות שהוגדרו, בחרו העיתונאים את מכונית השנה מתוך כלל המכוניות המשווקות בישראל באותה קטגוריה. הבחירה השניה, של תואר “מכונית השנה 2016”, נעשתה רק מתוך הרכבים החדשים שהגיעו לישראל במהלך שנת 2016.

השנה, לראשונה, התווספה בחירה נוספת של ציי הרכב. עשרות קציני רכב ומנהלי תחבורה מהחברות הגדולות במשק הישראלי, שמנהלים יחד ציים בהיקפים של עשרות אלפי מכוניות, קיבלו גם הם שאלונים דומים ובחרו את “מכונית השנה של ציי הרכב” ב-8 הקטגוריות הרלוונטיות.

לתוצאות תחרות מכונית השנה >>>

אילן אופיר, מנכ”ל iCar ציין: “ככל שהשנים עוברות נהייה יותר ויותר מאתגר לבחור רכב אחד הראוי לתואר מכונית השנה. המכוניות משתפרות כל הזמן, הפערים בין היצרנים מצטמצמים, רמת המוצר עולה – ובאמת שקשה למצוא מכוניות לא טובות. אז לפני כמה שנים התחלנו מסורת ב-iCar, משאל סוף שנה בקרב עיתונאי הרכב בארץ, אותם מקצוענים שמסקרים, נוהגים ובוחנים כל מכונית חדשה שנוחתת כאן. וכדי להיות יותר מדוייקים ולהשוות “תפוח לתפוח” אנחנו לא מסתפקים בבחירה של מכונית מכונית יחידה, אלא בוחרים מכונית מכל קטגוריית רכב. הנשאלים נדרשים לדרג מבין כל המכוניות המשווקות בישראל בכל קטגוריה וקטגוריה”.

פאנל ראשון: מחשבים מסלול מחדש – מגמות וחידושים בענף הרכב

את הפאנל הנחה נועם קום, יו”ר פורום נוהגים היי-טק, והשתתפו בו נציגים מתחומים שונים של הענף. הדיון החל בענייני העליה במסירות הרכב ובהתאם הצפיפות בכבישים והעליה בנפגעי התאונות. “המאבק בקטל בדרכים לצערי איננו במקום הראשון אצל הממשלה, אמר חבר הכנסת איתן כבל (המחנה הציוני). “חוץ מתחום התשתיות, אין כמעט כלום: לא אכיפה, לא חינוך, מערכת המשפט לא מתפקדת בתחום הזה. אם הממשלה לא תשקיע את הכסף, מספר ההרוגים רק ילך ויגדל”.

אבנר פלור, סמנכ”ל משרד התחבורה, ציין כי “שר התחבורה משקיע מיליארדים בתשתיות בשנים האחרונות, במוקדי סיכון ובכלל. אנחנו מטפלים באינטנסיביות בתחום הכשרת הנהגים לרכב ציבורי ורכב כבד. בקרוב נחיל חובת נהיגה עם מלווה גם ברכב כבד – זה הוכיח את עצמו ברכב הפרטי”.

dsc_1357

באשר לעליה במכירות הרכב החדש, העריך יהודה רודד, מנכ”ל איגוד יבואני הרכב, כי העליה היא בגלל זמינות ומחיר אטרקטיבי של כלי הרכב הקטנים, וגם בגלל המימון הזול כיום בשוק. עם זאת, רודד העריך כי בשנה הבאה המצב יהיה שונה ונראה עליה מתונה הרבה יותר.

שי דהן, מנכ”ל קבוצת אלדן, ניתח את המגמות בשוק מנקודת המבט של חברות הליסינג. “חברות הליסינג מקבלות הנחות יפות מכיוון שהן מספקות ליבואנים את הכמויות והבסיס לקבל הנחות מהיצרנים. התחרות בין חברות הליסינג מביאה לכך שרוב הנחת הכמות מתגלגלת לצרכן הסופי, שהוא המרוויח. ברכישת אפס קילומטר רואים את ההנחה בצורה ברורה”.

השמאי לוי יצחק הפתיע עם הצהרה מעניינת: לטענתו, הביקוש למכוניות בשוק היד השניה משפיע לא רק על יבואני ומשווקי הרכב, אלא גם על יצרני הרכב – שלעיתים אף מפסיקים לייצר דגם שלא זוכה לביקוש בשוק המשומשות.

עימות קטן התפתח בין ח”כ כבל, יו”ר ועדת הכלכלה, לבין יהודה רודד יו”ר איגוד היבואנים. זה האחרון טען כי עלולה להתפתח בעיה בעקבות חוק רישוי שירותי רכב, המחייב את היבואנים הישירים להעניק שירות גם במכוניות שהגיעו ביבוא עקיף ואינן משווקות על ידו. החוק מחייב את היבואנים לרכוש ידע וחלפים, ולהעניק הכשרה למוסכי מומחה, גם כאשר הם אינם משווקים דגם מסוים. חבר הכנסת כבל השיב בצורה נחרצת ואמר כי המחוקק יעמוד על המשמר בנושא האכיפה ולא יאפשר לשבור את החוק ו”לתחמן”, וכי רווחי הענק של יבואני הרכב אמורים לאפשר להם להתמודד בכבוד עם דרישות החוק.

פאנל שני: תחבורה חכמה בערים חכמות

אבי דגני, נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה, פתח את הדיון בנקודה שלא מרבים לתת עליה את הדעת. לדבריו, מחקרים מוכיחים כי גם בערים עם תחבורה ציבורית ענפה, הקהל לא משתמש בה באם התחנות מרוחקות מעל 300 מטר מביתו או מנקודת היעד. משתתפי הפאנל ניסו להציע פתרונות שונים לבעיה.

גיל לייזר, מנכ”ל Car2Go, הציע את הפתרון של רכב שיתופי כמענה לפיזור התחנות. פרויקט חדש שיתחיל בשיתוף עם עיריית תל אביב בקרוב יאפשר פריסת מכוניות שיתופיות בדומה לפרויקט תל-אופן של השכרת האופניים. מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב, הציפה בעיה בתכנון התחבורה בערים. לטענתה ניתן כיום לתכנן פתרונות לטווח קצר – רכבת קלה, דו-גלגלי, אוטובוסים וכו’, אך מחסור במידע מקשה על תכנון לטווח הארוך. מאגרי מידע של אגד, למשל, לא מועברים לגורמים מוניציפאליים לטובת תכנון מסודר.

רועי אלבז, מנכ”ל פאנגו פלוס, העריך כי שליש מהרכבים הנעים על כבישי הערים המרכזיות עסוקים בחיפוש חניה. לדבריו יש לקדם פתרונות של חניוני חנה וסע, ובינתיים מציעה פאנגו פלטפורמה המאפשרת לאתר מקומות חניה מתאימים ביעד הנסיעה.

פאנל שלישי: התחרות בענף הרכב

אילן אופיר, מנכ”ל iCar, הנחה את הפאנל שעסק בהיבטים שונים של תחרות בענף – במכירת רכב חדש, רכב משומש, מימון וחלפים. התהיה המרכזית שעלתה היתה האם בכלל יש לעודד תחרות? אולי עדיף להגביל על מנת לצמצם את כמויות כלי הרכב שעולים על הכבישים? אבנר פלור, סמנכ”ל משרד התחבורה, אמר כי המדיניות כיום היא של פיתוח תחבורה ציבורית לטובת נסיעה יומיומית בשעות השיא, ובמקביל פיתוח תחום הרכב הפרטי לטובת שימוש בשעות הפנאי.

dsc_2040

אורן אוחנה, מנהל מותג סוזוקי, נשאל בנוגע לרווחים של יבואני הרכב כפי שאלו נחשפים באמצעות מחירי “0 קילומטר”. לדבריו, “רמת הרווח ליחידת מוצר היא סבירה ולא חזירית. צריך לזכור ששרשרת אספקה כזו היא ארוכה מאוד ומרוויחה מאוד. היצרן נהנה מהנפחים, יש חברות אשראי, טרייד אין, יש שוק פרסום – רק השנה השוק הזה גלגל כמעט חצי מיליארד שקל. ובסוף גם הלקוח מקבל הנחות”.

בני ברק, כתב ידיעות אחרונות לשעבר, אמר כי הצעד החשוב ביותר להגברת התחרות בענף הוא פתיחה של היבוא לתחרות חופשית והסרת המגבלות החוקיות. “יש לעודד יבוא מקביל ואישי, ובמקביל להוריד מיסים”.

דני שמעוני, מנכ”ל חברת הליסינג הרץ, אמר כי “הלקוח קונה רכב זול יותר משנה לשנה. אנחנו יותר ממכפילים את מכירות האפס קילומטר כל שנה, וליבואנים, לצערם הרב, קשה לעצור את הרכבת הזו. גם אם היבואן לא רוצה למכור 0 ק”מ מלכתחילה, הרבה פעמים הם נתקעים עם מכוניות שלא נמכרו במשך 12 חודשים ואז הם חייבים למכור אותם כ-0 קילומטר”.

“מה שכן”, אמר שמעוני, “חסם מרכזי של השוק הוא המגבלה ביצוא של כלי רכב משומשים. אם היה אפשר לייצא רכב משומש עם זיכוי חלקי על המס ששולם עליו כחדש, היינו רואים בארץ יותר כלי רכב חדשים, בטוחים יותר ומזהמים פחות”.

דודו דיין, מנכ”ל חברת טרייד מוביל, אמר כי בתחום היד השניה לא קיימת תחרות של ממש בין חברות הליסינג לבין מגרשי הטרייד אין. “זה מוצר שונה לגמרי: חברות הליסינג מוכרות רכבים בני 3 שנים מקסימום, והמגוון שלהם מוגבל. יש לקוחות שמעדיפים רכבים מליסינג בגלל ההנחות, אבל יש כאלה שמעדיפים רכב פרטי מדגמים שקשה יותר למצוא בחברות הליסינג”.

רונן לוי, יו”ר איגוד המוסכים, התלונן על תחרות מוגבלת בענף: “הרצון של חבריי פה להוציא מכוניות מהארץ מראה על עודף מכוניות. השוק המלאכותי גדול יותר מהשוק המשוכלל. רוב חברות הליסינג הן בבעלות היבואנים והשליטה שם מושלמת. הענף הולך ומתעוות, והוא ימשיך כך, אלא אם רשות המיסים תאפשר כניסה של שחקנים חדשים”.

“המוסכים בארץ קונים חלפים מקוריים דרך היבואן, והמחירים גבוהים מאוד. על חלק שרצו ממני בארץ 14 אלף שקל, קניתי באינטרנט ב-500 דולר. המוסכים רוצים להיות תחרותיים. אנחנו עכשיו מייצרים את הפתרונות לזה: אני מקווה שיכנסו יבואני חלפים חדשים, ומוסכים יוכלו להביא חלפים ביבוא מקביל במחירים טובים”.

פאנל רביעי: בדרך לעתיד עוצרים בועידת הרכב – טכנולוגיות וחידושים בענף

אסף בר-שי, כתב iCar ואנליסט רכב, הנחה את הפאנל – שאירח סטארטאפיסטים מתחום הרכב וכן נציגי המדינה העוסקים בתחום. השאלה שפתחה את הפאנל, והיתה אולי המעניינת מכולן, היתה פשוטה: כיצד יראה הרחוב הישראלי בעוד 15 שנה?

dsc_1977

אילן גולדשטיין, מנכ”ל חברת פוינטר, העריך כי נראה יותר תחבורה מתחת לאדמה, יותר מכוניות אוטונומיות, וכולן יחוברו למגדל פיקוח אחד מרכזי – שינתב וישלוט בתנועה. דניאל צוקר, נציג המנהלת לתחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה, הלך בכיוון של התאמה אישית של הדרך לצרכי המשתמש: “בעתיד העוזר האישי שלי בסלולארי ידריך אותי בדרך שבה כדאי לי להגיע לעבודה, ויסביר לי באיזה פתרון תחבורתי כדאי לי לבחור היום בהתאם ללו”ז הפגישות שלי – אם זה שיתוף מכוניות, אוטובוס, רכבת, אופניים וכו'”.

ירדן גרוס מאפליקציית אנג’י היה זהיר: “הדברים משתנים מהר מדי כדי לקבוע מה יקרה בעוד 15 שנה. יש פה נקודת שינוי של תעשיית הרכב, ואנחנו נמצאים בתקופת מפתח. זה קורה כל כמה עשרות שנים בתעשיות גדולות”.

זהר באלי, מחברה המפתחת את אפליקציית החניה פולי, העריך כי האתגר המרכזי יהיה החניה בערים. “ערים כמו מינכן או לונדון נערכות כיום לפתרון בעיות החניה בטווח של 20 שנה, אבל ברור כי ברוב העולם אין את התקציב והיכולת לתכנן לטווח שכזה. בתל אביב נכנסים כל יום 600 אלף כלי רכב, בפריז ארבעה מיליון וחצי כלי רכב, והמצב רק ילך ויחמיר”.

ד”ר שי סופר, המדען ראשי במשרד התחבורה, פירט את ההיערכות של מדינת ישראל לעידן הרכב האוטונומי: “אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה בעולם. נקבעו בעולם 6 שלבים באוטונומיות של כלי רכב, והיום אנחנו בשלב 2. אנחנו מקימים מרכז ניסויים לרכב אוטונומי בנתניה. אנחנו רוצים ליצור שכבות מידע של מפות דיגיטליות – זה יהיה מידע הזהב של הרכב האוטונומי. כך הוא יתן מענה מלא וידע להתמודד עם הסביבה. נרצה שיהיה מאגר מידע כזה ברמה הלאומית. אנחנו עוקבים אחרי רגולטורים אחרים – הגרמנים מאשרים תנועה של רכב אוטונומי עם שני נהגים ברכב. בגדול ניתר לומר כי תעשיית הרכב לא אוהבת את השינוי הזה, אבל היא נגררת לשם בעקבות חברות ההיי טק”.

חזרה לעמוד הקודם