הדור השלישי של הפוקוס עבר לא מעט גלגולים וקשיים בדרך. הוא שבר שיאי           מכירות ב-2012, סבל מבעיות תדמית לאחר מכן, השיווק הופסק ב-2015 ולאחר מכן הוא חזר אלינו אחרי מתיחת פנים ועם מנועי טורבו חדשים. האם הוא בשל כעת להתמודד על צמרת הקטגוריה?

עיצוב וסגנון

מה שהיה נאה לפני 5 שנים, היום קצת נעלם בעין. בטח בצבע האפור של מכונית המבחן, ועוד יותר מכך עם צלחות הפלסטיק של גרסת הטרנד. הפוקוס הפכה למוצר ליסינג המוני ונפוץ, וגם מתיחת הפנים בשנה שעברה לא עזרה לה בתחום הנראות.

מבפנים הפוקוס כהה ועמוסת כפתורים ופקדים. יש אמנם כמה פריטים ייחודיים כמו ידית ההילוכים הגבוהה, המנהרות של לוח השעונים או ההגה הנאה, אך התחושה היא של מכונית עמוסה ומעט מיושנת. מסך המולטימדיה המקומי לא עזר בשיפור התחושות, וגם איכות החומרים לא אחידה.

אבזור ותפעול

דיברנו כבר על המולטימדיה, אז נמשיך איתה: מדובר במערכת אנדרואידית בהתקנה מקומית, שאמנם מציעה את הווייז הנחשק ומספר פונקציות שימושיות אחרות, אך זו מערכת באיכות נמוכה הסובלת מתפעול מסורבל וממספר גדול של באגים. על מצלמת הרוורס עדיף בכלל לא להסתמך.

מעבר לזה רשימת האבזור של הפוקוס לא רעה, וכוללת בקרת שיוט, בלימת חירום אוטונומית במהירות עירונית, בקרת אקלים מפוצלת ואפשרות להגדרת מהירות מקסימלית ועוצמת שמע על פי המפתח – ובכך לשלוט במשהו בנהגי הדור הצעיר במשפחה. גם מחוץ למולטימדיה, הפוקוס סובלת מתפעול מעט מסובך. יעידי על כך מספר הלחיצות שנדרשו על מנת לאפס את שני מחשבי הדרך.

שימושיות ומרווח

יש משהו מיוחד בתנוחת הישיבה בפוקוס: מצד אחד, ההגה יוצא המון לכיוון הנהג והקונסולה עוטפת, כך שנוצרת תחושה ספורטיבית; מצד שני, הכסא גבוה יחסית ושדה הראיה מוצלח. המושבים הקדמיים קרובים זה לזה, והתחושה אינטימית משהו בחלל הרכב. גם מאחור המרווח לשניים גבולי, בעיקר בסעיף המרווח לרגליים. זהו כנראה מרווח הרגליים הפחות טוב במבחן. מרווח הראש דווקא טוב מאוד. ל-3 נוסעים הפוקוס צפופה מאוד בפרמטרים של רוחב המושב והמקום לרגליים, ורק הגובה מציל אותה שוב ומעניק לה ציון גבוה במעט מזה של מאזדה 3.

תא המטען של הפוקוס לא רק קטן מזה של המתחרות (למעט המאזדה), אלא גם סובל מפתח צר וממבנה לא נגיש. מזל שיש גם גרסת סטיישן.

נוחות נסיעה

בתוך העיר הפוקוס לא הבריקה בסעיף הנוחות. למעשה, היא היתה נוחה יותר רק מהפורטה והקרוז. למרות זאת לא מדובר במכונית בעלת נוחות גרועה; הפערים בסעיף הזה היו קטנים בין רוב המכוניות. מחוץ לעיר רמת הנוחות שלה השתפרה, וכאן היא כבר השאירה מאחור גם את האלנטרה והמאזדה. כיול המתלים שלה קשה יחסית, מה שיניב תגמול הולם מאוחר יותר בסעיף ההתנהגות.

בידוד הרעשים בפוקוס לוקה בחסר. רעשי כביש ורוח חודרים לחלל הרכב, וגם יחידת ההנעה מייצרת צליל נוכח. למעשה, היא והקורולה היו המכוניות הרועשות במבחן.

מנוע וביצועים

אחרי 4 פסקאות של ביקורת צוננת, אפשר סוף סוף לפרגן לפוקוס. מאז מתיחת הפנים היא מצוידת במנוע טורבו-בנזין בנפח 1.5 ליטר, עם הספק מרשים של 150 כ”ס. וכמה שאנחנו אוהבים את המנוע הזה. יש לו המון כוח, הוא מזנק בנחישות מהמקום וטורף את האספלט גם במקטעים המאתגרים ביותר. בפרק הדינאמי של המבחן היה המנוע של הפוקוס הטוב מכולם, יחד עם זה של הקרוז.

אבל אל המנוע המצטיין הזה משודכת תיבת הילוכים לא מוצלחת במיוחד. היא אמנם חלקה בעיר, אך מסרסת את כוח המנוע, איטית בתגובותיה ואחראית גם לצריכת הדלק הגבוהה במבחן. חבל.

התנהגות כביש

קלאסיקה. כל מי שנהג על פורד פוקוס, ולא משנה אם היא ממודל 2001 או 2017, ודאי מכיר את הניצוץ שהיא מפגינה בכבישים המפותלים. יש לה שלדה מעולה, מתלים משובחים ויכולת לפנות בצורה מעוררת השתאות. היא עושה את זה תוך שיתוף מלא של הנהג, מתקשרת ומדווחת לו כל העת על מצב האחיזה בצמיגים. מכונית משפחתית סמי-ספורטיבית, וזאת על אף תיבת ההילוכים שמצליחה לעיתים לקלקל גם ברגעים הקסומים האלו.

צריכת הדלק במבחן: 9.7 ק”מ לליטר.

 

בשורה התחתונה: חזקה, ספורטיבית ומהנה מאוד לנהיגה. משפחתית שפונה בעיקר לנהג ופחות למשפחה, וגם תא הנוסעים מתחיל להזדקן.

פתיח  קיה פורטה   יונדאי אלנטרה   יונדאי איוניק    מאזדה 3   טויוטה קורולה   רנו גרנד קופה   סובארו אימפרזה   סקודה אוקטביה   שברולט קרוז   סיכום